רקמת הפאשיה הינה מארג של רקמות חיבור שתפקידו לספק יציבות תוך שילוב של גמישות ויציבות במהלך תנועה. הן למערכת השריר- שלד והן לאיברים הפנימייים. רקמה מסועפת מאוד עם קשרים מפותחים למערכת העצבים.
בדיוק כמו גשר הכבלים Tanize no tsuribashi בתמונה, אותו ראיתי ביפן. שימו לב למערכת הכבלים המסועפת שמספקת לגשר יציבות, כח וגמישות בדיוק באותו אופן ומאפשר לכח המופעל עליו להיות מחולק בצורה שווה לאורך כל חלקיו.
עכשיו נסו לדמיין מה היה קורה למבנה של הגשר וליכולתו להתייצב ולספק את הכח הדרוש לשאת משקל, אם המתח היה גובר באחד הכבלים המייצבים אותו. בטווח הקצר והארוך.
מנגנוני פציעה רבים מתנהגים בדיוק באותה צורה וחלק מהטיפול מתייחס (בין היתר כמובן) להשבת האיזון המכני הזה.
לדוגמא, מטופל שמגיע לטיפול ובאמתחתו תוצאות בדיקת הדמיה שמראות על קרע חלקי בגיד הסופרה ספינטוס, או קרע מלא בגיד הסופרה ספינטוס או איזהשהו קרע בגיד הסופרה ספינטוס בכתף. הרצון של המטופל בד״כ מתרכז בטיפול בקרע עצמו אבל כפיזיותרפיסט אין לי שום דרך להשפיע על הקרע עצמו או על תהליכי ההחלמה שלו ומצד שני זה לא חייב להיות בהכרח רלוונטי. כש50% מהאוכלוסיה הכללית בגיל 50 ו70% מהאוכלוסיה הכללית בגיל 70% מאובחנת ברגע נתון עם קרע בגיד הסופרה ספינטוס אך ללא שום קורלציה בהכרח לסימפטומים עצמם או לקיומם של כאבים בכלל, צריך לחשוב האם מדובר במערכת אחרת הגורמת לכאב. אם נחשוב לרגע על פיזור התנועה בגוף מהשכמות- דרך הצוואר- הגב העליון- צלעות-דפוסי נשימה עד לכתף עצמה, יש הרבה דברים בדרך שיכולים לגרום למגבלה בתנועה ולפיכך למאמץ יתר של שרירים סביב הכתף ולפיכך לכאבים. בהרבה מקרים, המתח סביב רקמה זו עולה למוח כמידע עצבי תחושתי והמוח מצידו מפעיל מנגנוני כאב על מנת שנוריד את אותו מתח. כלומר יכול להיות שהקרע בגיד הסופרה ספינטוס הוא רק תהליך ניווני טבעי שעובר על האיזור בשל חוסר אספקת דם ואינו משחק תפקיד בהופעת הכאב. כמובן שיש קרעים שמצריכים התערבות ניתוחית אך במרבית המקרים אין זה המצב.