תפריט נגישות

פריצת דיסק

פריצת דיסק צווארי/מותני או Lumbar Radiculopathy/ Vertebral Disc Herniation

פריצת דיסק צווארי או מותני היא תופעה שכיחה אצל מרבית האוכלוסייה ובניגוד לדעה הרווחת, איננה מיוחסת במיוחד לאנשים העוסקים בספורט או לאנשים מבוגרים. פריצת דיסק צווארי או מותני עלולה לקרות לכל אדם בכל גיל. בחלק זה יפורט בעיקר פריצת דיסק בגב התחתון (למרות שפריצת דיסק צווארי דומה באופיה ובהתנהגותה).

Herniated Disc 1

אנטומיה כללית

בין כל חוליה וחוליה בגב (מהדיסק הצווארי ועד המותני) קיימת טיפת נוזל (נוקלאוס) העטופה במאטריקס של רצועות קטנות (אנולוס פיברוזיס). היחידה הזאת נקראת דיסק. מטרת הדיסק לשמש כבולם זעזועים לגב ולהקנות לגב יציבות ביחד עם גמישות וטווח תנועה.
מאחורי הדיסקים עוברים שורשי העצב היוצאים מתוך חוט השדרה ונפרשים אל עצבים הממוקמים לאורך הגפיים ושאר הגוף, ומשמשים כצינור להעברת מידע ופקודות אל ומהמוח. הדיסק עצמו מגובה בחלק הקדמי שלו ברצועה מאוד חזקה ועבה העוטפת כמעט את כל החלק הקדמי שלו ורצועה נוספת בעלת מרכיבים אלסטיים יותר (מה שמסביר את העובדה שפריצת דיסק צווארי אות מותני לכיוון קדמי איננה שכיחה). בחלק האחורי של הדיסק, עוברת רצועה אחורית, חלשה יותר יחסית ודקה שלא עוטפת את צידי הדיסק בחלק האחורי שלו ומחברת בין הזיזים האחוריים של החוליות. נוסף לכך עוד שתי רצועות קטנות בין כל זיז אחורי בחלק הפנימי שלו. מה שמסביר שרוב פריצות הדיסק מתרחשות לאחור ולצדדים (משום שהחלק האחורי של החוליות פחות מגובה או תמוך).
ניתן להבין זאת בצורה הגיונית כי היכולת הפיזית להתכופף קדימה גדולה יותר והכרחית לפעילויות יום יומיות יותר מהיכולת להתכופף אחורה. אנחנו גם מצויים בתנוחת כיפוף 24 שעות ביממה, 9 חודשים לפני לידתנו.

מהו תהליך הפציעה בפריצת דיסק?

כשהלחץ בתוך הדיסק על הנוקלאוס מתגבר (בהמשך יפורטו סיבות אפשריות למה) , הנוקלאוס נדחף כנגד האנולוס שמצידו נמתח עד שהוא מתחיל לגעת בשורשי העצב, או עד שהוא מתחיל להיקרע (קרע אנולרי), במקום נוצר תהליך דלקתי שנוגע בשורשי העצב ומשפיע על התשדורת שמגיעה מהאיברים השונים ומהגפיים בגוף אל ומהמוח.

נוסף לכך מעטפת האנולוס עשירה מאוד בחיישני מצוקה ולפיכך מתח יתר, בלט או קרע אנולרי, עלול לגרום לכאבים גם אם אין השקה לשורשי העצב.

קיימות 3 דרגות לפריצת הדיסק:

  1. Protrusion
  2. Prolapse
  3. Sequester

הדרגה הראשונה מתייחסת למצב בו האנולוס נמתח מעבר לגבולות החוליה ומשיק לשורש העצב או רק נמתח יתרה. הדרגה השניה מתייחסת למצב בו האנולוס מתחיל להיקרע, במקום נוצר דימום ותהליך דלקתי שנוגע בשורש העצב. התהליך השלישי הינו מצב חריף מאוד בו יש קרע אנולרי מלא, הנוקלאוס נשפך מחוץ לדיסק ועלול היכנס גם אל התעלה הספינלית בה נמצא חוט השדרה. ישנן אסכולות המחלקות את השלבים ל 4 .

מהם הסימפטומים הנפוצים המיוחסים לתופעה זו?

  1. בפריצת דיסק או קרע אנולרי צווארי או מותני, כאב מקומי חזק בדרך כלל בצוואר או בגב התחתון (תלוי במיקום האירוע) המתגבר עם תנועה (בדרך כלל כיפוף לפנים או לצד הנגדי של הכאב אך לא בהכרח. גם מתיחה לאחור ורוטציות עלולות לגרום לכאב). כאב עלול להופיע גם במצבים נייחים כמו שכיבה וישיבה ממושכת במשרד או בנהיגה.
  2. תחושת נימול\ כאב\ לחץ פנימי\ אי נוחות עמוקה\ עקצוץ\ חוסר תחושה ועלול להגיע גם לחולשה וחוסר שליטה ו\ או יציבות לאורך הגפיים או בחלקים שונים בגפה (לדוגמא רק באיזור שורש כף יד, מרפק, רק באיזור הברך, בשוק התחתונה, בכף הרגל בהתאם לאזור הפריצה ובהתאם לעצב המעורב).
  3. כאבים נקודתיים מפרקים או שריריים לאורך הגפיים בעת תנועה. כאב באיזור המרפק בעת לחיצת יד או הרמת חפצים כבדים (תופעה המיוחסת בעיקר לתופעת "מרפק הטניס")
    יכולה להיגרם מפריצת דיסק צווארי כשם כשפריצת דיסק מותנית יכולה לגרום לכאבי בברכיים, קרסוליים ועוד, כאב בעקב בעת עליית מדרגות, כאב בכתף בעת סגירת חזייה ועוד. כאבים אלו עלולים להיות מוסווים ככאבים נקודתיים ללא כל קשר גב (ויכול להיות שזהו המצב), אך לעתים קרובות קיים קשר ישיר בין התופעות.
  4. כאבים בעצם הזנב וסביב האגן.

      חשוב לציין שפריצת דיסק לכשעצמה איננה בהכרח משהו שמצריך טיפול וברוב המקרים הוא גם לא סימפטומטי בכלל. רקמת הדיסק לא מכילה חיישני מצוקה ולכן לא גורמת לכאב. הכאב נגרם מהלחץ על העצב שגורם לדלקת וכאבים עזים. מחקר מ2016 שבדק 100 ספורטאים אולימפיים אחרי אולימפיאדת ריו דה ז׳נרו הראה בבדיקת MRI ש50% מהספורטאים שנבדקו (מרימי משקולות, אתלטיקה וקופצים למים) היו פריצו צדיסק ברמות בינוניות עד קשות והם עדיין מתחרים ברמה הגבוהה בעולם.

מהן הסיבות לפריצת דיסק?

  1. יציבה לא נכונה ממושכת בישיבה ו\ או עמידה: בגב בתחתון: בעת ישיבה שפופה, מתקמר הגב לאחור, מה שגורם להגברת הלחץ על החלק הקדמי של הדיסק. אם הלחץ מתגבר בחלק זה, הנוקלאוס נדחף לאחור אל כנגד האנולוס והלה נמתח אל מעבר ליכולותיו וכך מתחילה התופעה. כשם שאם לוחצים על בצק בצד אחד, הוא ידחף אל הצד השני.
    באיזור הצוואר, ישיבה שפופה יוצרת מצב שבו הראש וכל הצוואר נע לפנים ועלולה לגרום לפריצת דיסק צווארי. יחד עם זאת, למרות שהלחץ הוא לפנים אך המרחב הבין חולייתי בו עובר הדיסק מוצר ועלול ללחוץ על השורש.
    היציבה מושפעת כמובן גם מגורמים חיצוניים כמו סביבת עבודה לא נכונה אך גם גורמים פנימיים כמו חוסר מודעות, חולשה והרגלים. יחד עם זאת, חינוך ליציבה נכונה פנימית תגרום להתאמת סביבת העבודה עפ"י הצורך.
  2. חוסר סימטריה בעת תנועה של מפרקי האגן: עמוד השדרה למעשה "יושב" על מערך האגן המשלב את עצמות המותניים (איליום) ועצמות הזנב (סאקרום). אם התנועה במפרקי האגן איננה סימטרית, לחץ לא שווה יפעל על חוליות הגב התחתון ועלול ליצור תנאים אופטימאליים לפריצה.
  3. ניוון מפרקי קיצוני או חוסר תנועה במפרקי החוליות עצמן: בעת תנועה, מפרקי החוליות הנמצאים לצידי החוליות מחליקים זה על גבי זה. בעת התנועה, עצם אפשרותן לנוע, מאפשר לדיסק לנוע בין החוליות המחוברות אליו,להימתח ללא הגברת לחץ פנימי ולאפשר תנועה בעלת טווח רחב ללא לחץ נוסף עליו מבפנים. כשמפרקים אלו מנוונים עקב חוסר פעילות, עקב ישיבה שפופה הגורמת ללחץ על המפרקים הללו ושוחקת אותם (אך כמובן במצבים קיצוניים ולאורך זמן רב מאוד), או עקב זקנה, התופעה הבאה עלולה לקרות: בעת תנועה (לדוגמא כיפוף לפנים) המפרקים יאפשרו תנועה עד חלק מסוים מהדרך, יאפשרו לדיסק להיפתח ולהימתח לאחור וברגע שיעצרו, הגוף עדיין ימשיך לנוע קדימה, אך תו"כ הגברת הלחץ בתוך הדיסק. אם לדיסק כעת לא יהיה מקום לנוע לאחור אך הלחץ בתוכו יגבר, ייווצר מתח על האנולוס והשאר כבר ידוע. (לדוגמא: אם אלחץ על בלון מנופח, הוא יתרחב לצדדים ללא מפריע. אך אם אלחץ על אותו בלון אך אתחם את גבולותיו, לחץ האוויר בתוך הבלון יגבר עד שהבלון יתפוצץ)
    בהתייחס לסעיף 1. ישיבה שפופה יוצרת מצב של השענות על מפרקי החוליות ומצב בו הן אינן נעות, דבר שגורם בסופו של דבר לשחיקה של מפרקים אלו.
  4. חוסר יציבות שרירי בגב התחתון: למרות שהדיסק מספק יציבות לגב, מערכת ענפה של שרירים סביב הגב, האגן, הבטן והירך מספקת יציבות "אקטיבית" ושומרת על האגן והגב מפני תנועות חריגות שעלולות לגרום ללחץ מפרקי, דיסקלי וכד'. שרירים אלו אינם נמצאים רק בגב. שרירי הירך, הישבן, הבטן, והגב, כולם בשיתוף פעולה שומרים על יציבות זו.
    יחד עם זאת, כוח בשרירים אלו איננו מספיק. היכולת של המוח להפעיל שרירים אלו בתזמון נכון, חשוב לא פחות. בכל רצועה, שריר, עור, וקופסיות המפרקים, קיימים חיישני תנועה שמספקים למוח מידע כל הזמן לגבי מצב כיווץ השריר, מנח האגן והגב, עודף מתח כאן או שם. המוח מעבד את המידע ושולח פקודות לשרירים להתכווץ ע"מ ליצור מנח פונקציונאלי. חוסר פעילות או חוסר אימון של מערכת זו גורמת לשרירים להתכווץ מאוחר מדי או בתזמון לא נכון ולפיכך בעצמה חזקה יתרה. נתון זה גורם להעמסה של רקמות פאסיביות כמו הדיסק, מפרקים, רצועות אחרות. (כשם שצבא זקוק למערך מודיעיני שיספק נתונים בזמן אמת ע"מ שהכוחות יוכלו להיות מוכוונים בצורה אפקטיבית. אם מערך זה לוקה בחסר, טקטיקת הקרב נפגמת ו"יחידות" מסוימות נוטלות יתר עומס בזמן הקרב).

מה טיפול בפריצת דיסק צווארי/ מותני?

  1. התהליך הראשוני גם בטיפול בפריצת דיסק צווארי או מותני: מנוחה והורדת עומס מאזור הגב והאגן והפסקת פעילות אינטנסיבית ע"מ לאפשר לגוף להגיב לגירוי. אין הדבר אומר שחובה לשכב במיטה ללא תנועה. רצוי כן לשמור על תנועה בגב, הליכה היא פעילות מצויינת אך לא תו"כ גרימת כאב וכמובן בהכוונה מקצועית. כמובן שאותן הנחיות מיועדות לטיפול בפריצת דיסק צווארי
  2. שליטה בתהליך הדלקתי ע"י תרופות אנטי דלקתיות, תרופות ממשפחת הantidepressant שעוזרים להוריד רגישות עצבית באופן כלל. תרופות אלו ניתנות גם במצבים של כאב נוירופתי וגם פיברומיאלגיה.   תנועתיות מבוקרת נקודתית וכללית ע"י פיזיותרפיסט מוסמך. טיפול בגלי חשמל, חום, קור ע"מ לשכך את הכאב.
  3. הערכה לגבי מערכת התנועה הכללית והנקודתית של הגב, האגן, הגפה התחתונה, יציבה.
  4. טיפול מנואלי (ידני) ע"מ לשפר את התנועתיות של מפרקים שלא נעים בסימטריה או בכוונון עם שאר מערכת התנועה (גב, אגן, ירך ועוד), הורדת מתח מרקמה רכה כגון שרירים מתוחים המונעים תנועה נכונה של הגב או יוצרים באופן ישיר לחץ על העצבים. טיפול זה גם יפתח את המרחב הבין חולייתי (דרכו עובר העצב) ויוריד את הלחץ משורש העצב ומכלי הדם המזינים אותו. חשוב לזכור שכלי דם אלו מאוד עדינים ומאוד דקים והעצב זקוק לאספקת דם כמו כל רקמה אחרת בגוף. הורדת הלחץ מהם תאפשר לשלוט בתהליך הדלקתי שעלול להיווצר בעצב.
    תנועתיות של מערכת העצבים (אם קיים לחץ על שורש העצב, רצוי ראשית כל להסיר את הלחץ מהשורש ואז להניע את מערכת העצבים עצמה...או קודם כל לפתוח את הדלת ורק אז להעביר את הרהיטים דרכה). תנועתיות זו תמתח ותשחרר את העצב, תשפר את זרימת הדם אליו, את חילוף החומרים שלו וכך גם תוריד את הגירוי בו.
    low back pain 2
    הערכה ואבחנה של תנועת מפרק האגן
    low back pain 1
    טיפול מנואלי בפריצת דיסק מותני
  5. ביצוע תרגילים שמיועדים להגברת המודעות והיציבות האקטיבית וחיזוק השרירים התומכים ביציבות הגב, בדגש על שרירים פנימיים יותר.
  6. חינוך ולימוד יציבה נכונה והפעלת הגוף בצורה נכונה ובריאה תוך הימנעות ממצבים שעלולים לגרום לתופעה זו לקרות בשנית.
  7. טייפינג (קינסיו טייפ ו\או רגיל). חבישה מיוחדת לאיזור הגב יכולה להוריד עומס בעת תנועה ממפרקים, שרירים וגם מרקמות פגועות באופן ישיר ובכך להוריד כאב ולשפר את רמת התפקוד.
    Herniated Disc 2
    דוגמא לטייפ מסוג קינסיו טייפ לגב תחתון
  8. במצבים קיצוניים בהם יש קרע מלא בדיסק (ראה "תהליך הפציעה" סעיף 3) בהם הגירוי העצבי חריף עד כדי חוסר שליטה בסוגרים, חולשה ניכרת או מלאה בגפה וכדומה, יתכן ויישקל תהליך ניתוחי להסרת הדיסק וקיבוע ביו חולייתי. חשוב להבין שתהליך כירורגי זה יישקל במצבים קיצוניים במיוחד.

לסיכום

פריצת דיסק צווארי או מותני יכולה לקרות לכל אדם בכל גיל. יחד עם זאת, מניעה נכונה תו"כ הקפדה על שמירת יציבות אקטיבית שרירית סביב הגב התחתון והאגן וחגורת הכתפיים, שמירה על תנועתיות יומיומית של הגב ופעילות, הימנעות ממצבים המסכנים את הגב יתר על המידה ושמירה על הפעלה, ויציבה נכונה של הגב והאגן במהלך היום ובסביבת העבודה, יכולים למנוע מתופעה זו לקרות.

מאמרים נוספים