כאבים במפרק הלסת

הפרעה טמפורומנדיבולרית (TMD-Temporomandibular Disorders) היא מצב המשפיע על מפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ-Temporomandibular Joint), הגורם לכאבים במפרק הלסת, לעתים גם כאבים מאחורי האוזן, תחושות של קליקים בלסת וחוסר תפקוד במפרק הלסת ובשרירים השולטים בתנועת הלסת. TMD יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של אדם. חשוב להבין את הסיבות, הסימפטומים והטיפולים הזמינים שלו.

רקע

המפרק הטמפורמנדיבולרי פועל כציר הזזה המחבר בין עצם הלסת לגולגולת. המפרק מאפשר פונקציות חיוניות כמו לעיסה, דיבור ופיהוק. TMD מתייחס לקבוצה של הפרעות המשפיעות על המפרק הזה ועל השרירים שמסביב. חלק מהסיבות המדויקות שלו עדיין לא ברורות, אך מאמינים שגורמים שונים תורמים להתפתחותו.

גורמים ל-TMD

1. פגיעה בלסת: טראומה ללסת, כמו מכה ישירה או צליפת שוט, עלולה להוביל להופעת תסמיני TMD.
2. ברוקסיזם: חריקת שיניים או הידוק מוגזם, הנגרמים לרוב על ידי לחץ או הפרעות שינה, עלולות להפעיל לחץ מופרז על מפרק ה-TMJ, מה שמוביל ל-TMD.
3. דלקת פרקים: דלקת מפרקים שגרונית ודלקת מפרקים ניוונית עלולים לגרום לניוון של סחוס ה-TMJ, לפיכך דלקת במפרק הלסת עצמו וכתוצאה מכך לתסמיני TMD.
4. סתימה: נשיכה לא תקינה או חוסר יישור של השיניים עלולים לאמץ את ה-TMJ ולתרום ל-TMD.
5. בעיות צוואר- יפורט בהמשך.

תסמינים של TMD

תסמיני TMD יכולים להתבטא באופן שונה אצל אנשים, וחומרתם עשויה להשתנות. כמה סימנים נפוצים שכדאי לשים לב אליהם כוללים:

1. כאב או רגישות בלסת: כאב מתמשך במפרק הלסת או סביבו הוא סימפטום ראשוני של TMD.
2. קושי בפתיחה או סגירה של הפה: אנשים עם TMD עלולים לחוות מגבלות בתנועת הלסת שלהם למעלה -למטה וגם לצדדים, מה שהופך את זה למאתגר לפתוח או לסגור את הפה במלואו.
3. צלילי לחיצה או קליקים בלסת: רעשי לחיצה, צלצולים או צלילים במהלך תנועת הלסת הם סימנים שמיעתיים נפוצים של TMD.
4. כאבי ראש וכאבי פנים: TMD עלול לגרום לכאבי ראש, כאבים מאחורי האוזן בראש, כאבי אוזניים וכאבי פנים שעלולים להקרין לצוואר ולכתפיים.
5. נעילת הלסת: במקרים חמורים, הלסת עלולה להינעל זמנית במצב פתוח או סגור.
6. חשוב מאוד לשים לב לדגלים האדומים הבאים ולפנות לבירור רפואי במקרים הבאים:
• כאב ראשון או החזק ביותר אי פעם.
• כאב בזמן שיעול, בשימוש בשירותים, אורגזמה או מצבים בהם עולה לחץ הדם.
• איזורים רדומים, בלבול, התנהגות מוזרה, חוסר בהירות במיוחד אחרי מחלה.
• אחרי היריון או תוך כדי, נוקשות צווארית חריפה.
• כאבים מתגברים תוך כדי לעיסה (במיוחד אחרי גיל 50).
• התרחבות אישונים.
• התחלה פתאומית במהלך פעילות גופנית.
• רגישות למגע ברכות (האיזור מעל האוזן).
• כאבי ראש בזמן סרטן
• כאבים בלילה

דגלים אדומים הם סימנים שעלולים להצביע על בעיה רפואית שאסור לטפל בהם בפיזיותרפיה.

המפרק הטמפורמנדיבולרי (TMJ) והצוואר

שני איזורים אלו  קשורים זה בזה, וזה לא נדיר שאנשים עם הפרעה טמפורומנדיבולרית (TMD) סובלים מבעיות צוואר או להיפך. ניתן לייחס את הקשר בין TMD ובעיות צוואר למספר גורמים:

1. קשרים בין שרירים: השרירים השולטים בתנועת הלסת והאחראים על תנועת הצוואר קשורים זה בזה. חוסר תפקוד ב-TMJ יכול להוביל לחוסר איזון שרירים ולמתח בשרירים שמסביב, כולל אלו בצוואר ובכתפיים. כתוצאה מכך, מתח זה יכול לגרום לאי נוחות, כאב ונוקשות באזור הצוואר.
2. יישור יציבה: יציבה לקויה יכולה לתרום הן לבעיות TMD והן לבעיות צוואר. תנוחת ראש קדימה, שבה הראש ממוקם מול הכתפיים, יכולה להפעיל עומס על השרירים והמפרקים של ה-TMJ והצוואר. חוסר יישור זה יכול להחמיר את תסמיני ה-TMD ולהוביל לכאבי צוואר ונוקשות. חשוב להדגיש שלא כל אדם עם יציבה של ראש במנח קדמי נמצא בסיכונים לפתח TMD.
3. גירוי עצבי: לעצב הטריגמינלי, האחראי על העברת מידע תחושתי מהפנים ומהלסת, יש קשרים עם עצבי צוואר קרניאלים עליונים. אם ה-TMJ מודלק או המפרק דחוס עקב TMD, זה עלול לגרות את העצב הטריגמינלי ולהשפיע על תפקוד עצבי הצוואר, וכתוצאה מכך כאב או אי נוחות מופנית באזור הצוואר.
4. סיבות משותפות: בעיות TMD וצוואר חולקות לעתים קרובות גורמים בסיסיים דומים, כגון טראומה, מתח שרירים, מתח וביומכניקה לקויה. גורמים אלה יכולים לתרום להתפתחות של שני המצבים בו זמנית או ברצף.
5. ברוקסיזם ושרירי צוואר: ברוקסיזם הוא הרגל של חריקת שיניים או הידוק שיניים שקורה בעיקר בשעות הלילה ללא שליטה ויכול להשפיע גם על שרירי הצוואר. פעילות השרירים המוגזמת והמתח הקשורים לברוקסיזם יכולים להתרחב עד לשרירי הצוואר, מה שמוביל לנוקשות, כאבים וכאבים באזור הצוואר.

אפשרויות טיפול עבור TMD

1. ניהול הרגלים עצמי: ניהול תסמיני TMD יכול לרוב להתחיל בטכניקות טיפול עצמי כמו הנחת חבילות חום או קור, אכילת מזון רך, הימנעות מתנועות לסת קיצוניות ותרגול טכניקות להפחתת מתח.
2. תרופות: משככי כאבים ללא מרשם, מרפי שרירים ותרופות אנטי דלקתיות יכולים לעזור להקל על הכאב ולהפחית דלקת הקשורה ל-TMD.
3. טיפולי שיניים: רופאי שיניים עשויים להמליץ על מכשירי פה, כגון סדים או מגני פה, כדי לשפר את יישור הלסת ולהפחית שחיקה או כיווץ. ישנם גם סדי לילה למניעת ברוקסיזם. טיפולים אורתודונטיים מסויימים עשויים גם להיות שימושיים במקרים בהם חוסר יישור תורם ל-TMD.
4. פיזיותרפיה: תרגילי לסת, עיסוי וטכניקות מתיחה שנקבעו על ידי פיזיותרפיסטים יכולים לעזור לשפר את ניידות הלסת ולהפחית מתח בשרירים. פיזיותרפיסט יבדוק גם האם יש קשר לצוואר וייתן תרגילים וטיפול בהתאם.
5. הליכים פולשניים: במקרים חמורים, כאשר אמצעים שמרניים אינם מצליחים לספק הקלה, ניתן לשקול טיפולים פולשניים כמו הזרקות, ניתוח מפרקים או ניתוח. עם זאת, אפשרויות אלה שמורות בדרך כלל למקרים נדירים ויש לדון בהן ביסודיות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות.

סיכום

הפרעה טמפורומנדיבולרית יכולה להיות מצב מאתגר להתמודדות עקב השפעתה על הפעילות היומיומית ואיכות החיים. זיהוי הגורמים, זיהוי התסמינים וחיפוש טיפול מתאים חיוניים בניהול TMD ביעילות. זכור, אם אתה חושד שיש לך TMD, התייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות המתמחה בהפרעות בלסת להערכה מקיפה

תכנית טיפול מותאמת אישית. עם הגישה הנכונה, אנשים רבים יכולים למצוא הקלה ולהחזיר את תפקוד הלסת הרגיל.